קורא כרטיסים – הפתרון החכם של שנות ה-2000
|בעבר, על מנת להזדהות, לעלות לאוטובוס ואפילו להיכנס לעבודה היה צורך במשאבים רבים אשר הפכו את ההתנהלות מסורבלת מאוד: כך למשל לכל עובד היה צריך להיות מפתח לעבודה כי אחרת לא היה יכול להיכנס, או לחילופין היה צריך להיות מוצב פקיד קבלה בכל כניסה על מנת לאשר את מי שנכנס למתחם. כך למשל בעלייה לאוטובוס שבתחילה הייתה רכישה של כרטיס מנייר בכל נסיעה, דבר אשר גרם לשימוש מרובה בנייר וזיהום הסביבה ולחוסר יעילות ואף סכנת חיים שכן במקום שהנהג יהיה מרוכז באופן מוחלט בנהיגה ובאירועים הבלתי צפויים העלולים להתרחש, הוא היה עסוק במכירת כרטיסים לנוסעים וחישוב העודף המגיע להם בתשלום
היום, כאשר יש את כרטיס הרב קו אשר קורא כרטיסים בלבד יכול לקרוא אותו, נטל רב הוסר מהנהג אשר יכול להתרכז בנסיעה בלבד. בכל אוטובוס יש מסוף אשר בו ניתן להטעין את הרב קו – בין אם בעלות חודשית של נסיעות המוכרת כ"חופשי חודשי" ובין אם מדובר בהטענת סכום מסוים לטובת הנסיעות (אשר מוזיל כל נסיעה). עבודה עם המסוף שקיים באוטובוס ואז העברת הכרטיס בקורא כרטיסים חוסכת את הטרדת הנהג ושימוש בנייר (כרטיסיות וכרטיסים בודדים) המזהם את הסביבה
פרט למהפכה שהונהגה בנסיעה באוטובוסים והשימוש בקורא כרטיסים לשם כך, התחוללה מהפכה גם בכרטיסי העובד וכרטיסי אורחים במקומות עבודה אשר עברו לכרטיסים חכמים המועברים בקורא כרטיסים. כפי שפעם היו צריכים לנהל רישום ידני של האנשים המגיעים למקום עבודה ובכל מקום שהייתה בו כניסה למתחם העבודה היה צריך להציב פקיד קבלה אשר יוודא כי מי שנכנס הוא עובד של החברה או בעל אישור כניסה.
היום לכל עובד יש כרטיס עובד, אישי, עם שמו ותמונתו וכך באמצעות קורא הכרטיסים אפשר לדעת מי נכנס למתחם, מאיזו כניסה ובאיזו שעה. בנוסף, אדם שאינו עובד של החברה ומגיע לפגישה או ביקור, מקבל כרטיס תמורת תעודת מזהה וכך הוא יכול לנוע בחופשיות ולעבור בין המתחמים השונים באמצעות העברת הכרטיס בקורא כרטיסים וכך לחסוך זמן ובירוקרטיה מיותרים